שלושה מפתחות
ללידה קלה, מהירה ומהנה יותר. / חלק א' מכתבה בת ג' חלקים
בעזרת ה' יתברך
בעזרת ה' יתברך
"ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו בידי שליח
מפתח של גשמים, מפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים" (תענית ב' ,
א')
במהלך שנות עבודתי עם נשים הרות ויולדות גיליתי עד כמה עולם ההכנה ללידה
וחוויית הלידה עמוקים לאין שיעור.
אפשר לעסוק בנושאים המקיפים את התקופה במשך תשעה חודשים תמימים ויותר!
כל כך הרבה ידע חדש וישן נגיש לנו היום, וכל רגע מתגלות תובנות ומידע
חדש,
אך ישנו הצורך גם לתמצת, לתת איזשהו "א-ב" ליולדת במקרה
הצורך... "s.o.s". כאשר מזדמן לי
לדבר עם נשים שלא יכולות להשתתף בקורס מלא של הכנה ללידה, או כאלו שכבר ממש צריכות
ללדת וטרם הספיקו ללמוד או לקרוא מאום כהכנה ללידה אני מחפשת דרך פשוטה לתת להן
כלים שבכל זאת יעזרו להן להתמודד בלידה עם הכאב, החשש, ההתרגשות וכל מה שמסביב,
ואין זה משנה כלל אם היולדת חפצה לקבל "אפידורל" או לא.
ובכן אני גיליתי שהתמצות אלו שלושה מפתחות. זה סוג של חטא מבחינתי
הצמצום הזה, ובכל זאת שלושה מפתחות שהם MUST.
היום בחלק הראשון של הכתבה נעמיק מעט איך משתמשים בהן לפני שנגלה לכן
אותם, בפרקים הבאים כבר תהיו מלומדות בשיטת "הרג"ע שלך" ולא נחזור
על ההקדמה.
עומדת מולי אישה. האישה הזו, נניח שזו את, מורכבת מגוף, נפש , נשמה
ושכל. נכון? כמוני כמוך, ועם איזה חלק מהנ"ל את הולכת ללדת? עם מי את מגיעה
לחדר הלידה?
עם כולם, עם כולם את עושה כל דבר, חייך מורכבים מהמכלול ומהנטיות
והצרכים של כל רובד, כך גם תגיעי ללידה, ולכן בהכנה ללידה יש להתייחס לכל אחד
מהרבדים, אני מרגישה שאנחנו חייבות לתת מענה לכל אחד מהם, וכלים להתמודד בעזרת כל
אחד מהם, הכוחות שה' יתברך נתן לו נמצאים בכל אחד מהם. אצל כל אישה יש מיזוג שונה
שלהם, וגם ההכנה צריכה להיות בהתאם, נניח שאת אשה שהשכל אצלה חזק, אפילו שליט נאמר,
אז אצלך חשוב מאד החלק העיוני של ההכנה, לדעת את ההסבר של כל דבר שאת לומדת, לדעת
נהלים, סטטיסטיקות, הסבר רציונלי לכל תרגיל. או שאולי בכלל אצלך הנפש הומיה ביותר,
אותך תחזק העמקה בחלק הרגשי, הכנה רגשית ללידה. שוב אצל כולנו קיים הכל ואין לדעת
מה יתגלה בשעת הלידה המתקרבת בס"ד, שהיא אכן מצב רגשי אצל כולן ולכן יש צורך
בהכנה מקיפה אבל יש מקום להעמקה או שימת לב מיוחדת בנקודות הנוגעות לכל אחת.
אז איך זה קשור למפתחות?
איפה הצרור, קדימה...
אני מגיעה לזה בנות, הסבלנות משתלמת... תשעה חודשים להמתין לתינוק
אפשר גם לקרוא עוד כמה משפטים...
המפתחות שלנו גם הם עמוקים מאד, ומשתקפים בהם כל אחד מארבעת הרבדים
(גוף, נפש, נשמה, שכל זוכרות??)
פה פה פאם... המפתחות שלנו הם:
נת"ה!
הרפיה
נשימה
תנועה
בתפילה שבעזרת תנועת שקשוק מפתחות של מטה נזכה לעורר רצון מלפניו
לסובב מפתחות של מעלה...
היום נלמד את מפתח ההרפיה
"הרפו ודעו כי אנכי א-לקים ארום בגוים ארום בארץ" (תהלים
מ"ו י"א)
מהי הרפיה?
איך עושים את זה?
ואם אני טיפוס לחוץ?
"לא סובלת את הדברים האלה"...
שמעתי כבר את כל התגובות, בואי הקשיבי רגע בלי דעות קדומות מהי הרפיה.
זה לא חייב להיות קשור לטיפוס "רוחני" בלבד, זה לא חייב ללכת עם דמיון
מודרך או נרות, וזה יועיל לך, ללידה שלך.
הרפיה באה לידי ביטוי במישור הפיסי, במישור הרגשי ובמישור הרוחני
(וכפי שהקדמנו...)
מהי הרפיה במישור הפיסי?
כאשר גופך מכווץ, מתוח, סגור, מתנגד לציר זה הפך ההרפיה.
ההרפיה הפיסית מאפשרת לשרירי רצפת האגן והפתחים התחתונים להשתחרר ולאפשר
יציאה של התינוק בשעה טובה, כמו כן היא מיטיבה עם האם ומשמרת את כוחותיה להמשך
הלידה.
התגובה הטבעית של הגוף שלך לכאב היא התנגדות, הכאב מתפרש אצלנו
כהתקפה, וכשמתקיפים אותך את בורחת/ מתנגדת/ מחזירה, ובכן הכאב של הציר איננו מתקפה
אלא ההפך, ככל שהכאב רב יותר בדרך כלל משמע שהציר מועיל יותר ומקדם אותנו לקראת
הפגישה המיוחלת עם התינוק.
תשאלי, אז כואב לי ואת אומרת לי שכדאי להרפות וזה נגד הטבע שלי, אז מה
את רוצה ממני? איך זה מסתדר?
וכאן נכנסת ההכנה, בשביל זה את לומדת את זה עכשיו, בבית ולא בחדר
הלידה (אני מקווה), ככל שתתאמני על כל תרגיל ורעיון שניתן בעזרת ה' כך הוא יהיה
חלק מארגז הכלים שלך ללידה ותוכלי לשלוף אותו ולהשתמש בו בטבעיות.
מראש אני מכינה אותך, ככל שהלידה מתעצמת ומתקרבת לקיצה צריך יותר
ריכוז ועזרה כדי להשתמש בכלים.
כלים להרפיה פיסית בלידה (ובכלל דרך אגב):
·
תרגול של
הרפיית הגוף, בבית בישיבה או שכיבה אפשר עם מוסיקה או לא, עוברים על כל האברים
בגוף אחד אחרי השני ומתבוננים האם האבר הזה רפוי או מתוח? האם יש בו כאב? האם אני
משחררת אותו ונותנת למיטה או לספה לשאת את משקלי, האם אני יכולה לשחרר יותר? לשים
לב היטב על הכתפיים, הלסת, המצח... זו דרך אחת
·
להכין את
המלווה (בעל/ אמא/ חברה/ תומכת) בשעת הצירים תסתכל/י עלי ואנא שימ/י לב אם אני
מכווצת את הגבות, את הסנטר, את המצח, מאגרפת אגרופים, אלו סימנים לכיווץ והזכירו
לי להרפות, אפשר באמירה, אפשר במגע קל באזור הגבות או הידיים המאוגרפות שיזכיר לי
לשחרר ולהרפות.
·
במהלך
ההיריון ללכת לטיפולי רפואה משלימה (נגיש מאד היום פרטי/ציבורי), אולי לעשות
התעמלות מרגיעה כמו יוגה שמעולה כהכנה ללידה מעוד סיבות, ולהכניס ללו"ז
פעילויות המרגיעות ומשחררות את גופך.
ההרפיה
של הגוף קשורה מאד למצב הנפשי שלנו, וכאן אנחנו מגיעות להרפיה רגשית, הרפיה רגשית
היא לשחרר את הרגש שלנו ממעכבי לידה שונים, בין אם זה חשש/ פחד/ התרגשות יתר/
מחסום. זה לא פשוט, נכון, אבל זה מאד חשוב למהלך הלידה, יש מספר גורמים שהתגלו
כמעכבי לידה, ביניהם תנוחה לא אידאלית של העובר ברחם, סיבוך ח"ו בחבל הטבור
ועוד גורמים פיסיים אך גם מצב האם בהחלט התקבל והתפרסם כגורם מכריע בלידה.
ההרפיה הרגשית מאפשרת להורמונים הרצויים ללידה להשתחרר ובכך מקדמת את
הלידה, כאשר את לחוצה לרוב גופך משחרר הורמון הסותר ומפריע לשחרור ההורמון המקדם
את התכווצויות הרחם קרי מקדם הלידה. ואיך אנחנו מגיעות להרפיה רגשית בלידה?
·
במהלך
ההיריון ננסה לפענח את רגשותינו בקשר ללידה, ודאי שנגלה שיש על מה לדבר עם חברה
טובה, עם הבעל ועם בורא עולם כחלק מההתמודדות שלנו עם הרגשות, ייתכן שנגלה שיש כאן
דברים סבוכים יותר שעלינו להתיר בעזרת אשת מקצוע מאחד מתחומי הטיפול והייעוץ.
רגשות מעצימים וחיוביים הם מקדמי לידה, רגשות מקטינים ומחלישים הם מעכבי לידה,
נעזור לעצמנו לרכוש כמה שיותר "מחזקים" ונשתף את המלווים שלנו בהם כדי
שיוכלו לעזור לנו להתחזק בהם בשעת הלידה.
·
נעבוד
שוב על ההכרה בכך שהכאב בלידה הוא לא אויב אלא שליח (אגב אחד מפירושי המילה ציר
הינו שליח).
·
נשחרר את
עצמנו מכל מחשבות ארגוניות/ לוגיסטיות וכדומה, סגנון " מה הילדים יאכלו
לארוחת ערב בזמן שאני יולדת ומה יהי עם הוילון התכלכל שטרם רכשנו"... החלק
הזה של המח, החושב, פשוט לא מקדם אותנו בלידה, ההורמונים מופרשים דווקא מחלק אחר,
קדמוני יותר...
·
מי
שמתחברת להרפיות מודרכות, דמיון מודרך תתרגל בשמחה, יש להשיג גם כאלה המיועדות
להריון דייקא וניתן להמשיך עם זה גם במהלך הלידה ובמיוחד בתחילתה.
והדבדבן שבקצפת ההרפיה הרוחנית אם אפשר לקרוא לזה ככה, הנשמה יודעת את
בוראה, יודעת שהכול מאתו יתברך "הרפו ודעו כי אני ה'"... נשתמש בידיעה
זו וננסה להתחבר להשגה זו, לדוגמא:
·
כל מה
שקורה איתי עכשיו זה מאתו יתברך
·
כאב
הצירים הזה הוא מתנה מאתו יתברך שמקרבת את תינוקי אלי
·
הצוות
הזה, התרחיש הזה, היציאה המוקדמת מידי/ מאוחרת מידי לבית החולים היא מאתו יתברך,
אני מרפה ואינני מנסה לנהל את המציאות עכשיו אינני מנסה לתכנן ולהוציא לפועל את
פרטי הלידה שלי כי יש מנהיג רם ונישא והוא מתכנן בעבורי בצורה המדויקת ביותר את
הלידה שלי.
ובהקשר
הזה חשוב לי לומר שיש מקום להשתדלות שלנו, ההכנה הזאת היא השתדלות, ולקחת אחריות
ולהיות שותפה בהחלטות בלידה שלי זה השתדלות, בהנחיה להתבטלות להשם בבחינת הרפו
ודעו אין הכוונה לא לבקש מאום מהצוות, להשקיט ולהסכין עם כל תרחיש, אלא במקביל
להשתדלות שלי ובמקום שבו היא הצליחה או נכשלה אני מקבל את רצון ה', אני פעילה
ומרפה יחד, גם בתודעה וגם בגוף.
אמרתי
שהמפתחות שלנו יהיו תמצית, ומעט הרחבתי, אני מודה, זה קורה לי באופן טבעי, אז
לאוהבות התכלס, מה למדנו היום?
הרפיה
עוזרת לקדם את הלידה ועוזרת ליולדת להתמודד עם עוצמת הרגש והכאב. רצוי להתאמן על
הרפיות שונות כבר בהריון, וישנם מספר משפטים ופעילויות היכולות לעזור לנו להרפות
גם בזמן הלידה. שיתוף של המלווה בדרכי ההרפיה שלך יעזור לך מאד בשעת הלידה מכיוון
שהוא יוכל לתמוך בך ולהזכיר לך את מה שברצונך לזכור.
בהצלחה,
בבריאות ובקלות לכולן.
המשך
יבוא...
שרית
עדי, מדריכת הכנה ללידה ותומכת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה