אין כזה דבר הכנה ללידה ובכל זאת
בס"ד
אין כזה דבר הכנה
ללידה/ שרית עדי, תומכת לידה ומדריכת הכנה ללידה.
חלי השתתפה בקורס הכנה ללידה, היא תרגלה בבית את החומר הנלמד, הכינה
רשימת השמעה, התמודדה יפה עם הצירים, בשלב האחרון ללידה נשמעו במוניטור ירידות
דופק המצביעות על חשש לשלום התינוק, באופן חירום הצוות ביצע וואקום, חלי קיבלה
תינוק בריא ויפה וחתך יזום בדרגה 2 עם כמה תפרים.
האם הקורס הכין אותה לכך?
יפה היקרה לקחה דולה אפילו שאין זו לידתה הראשונה וגם לא השנייה, היא
הגיעה למפגשי ההכנה ללידה, "סחבה" בבית כמה שיותר, ובסוף ילדה בקבלה,
בלי הדולה שלה, ואפילו בעלה לא היה לצידה באותם רגעים ממש.
האם יכלה להיות "מוכנה" ללידה זו?
וגם נחמה שמאד חששה מהלידה, ובקושי העזה לחלום על לידה ללא משככי
כאבים, באווירה נעימה עם תמיכה מתאימה, והלידה הייתה חוויה חיובית מעל ומעבר
לציפיותיה, מצאה את עצמה עם תינוקת מתוקה ובריאה, מרוגשת עד מעל ליכולת המילים
לבטא, האם היא הייתה מוכנה?
האם את היית מוכנה?
האם אני, תומכת לידה, ואם לשתיים שנולדו בלידה טבעית ללא התערבות וללא
סיבוך הייתי מוכנה בלידתי השלישית לירידות דופק והתערבות פרמדיקים בלידת הבית של
בני?
אין כזה דבר להיות מוכנה ללידה, בעצם, גודל החוויה והשוני שבין לידה
אחת לאחרת יוצרת חוסר אפשרות להיות מוכנה אליה, ובכל זאת כדאי להתכונן...
למה בעצם אני מתכוננת?
למפגשים שאני עורכת עם היולדות שלי לפני הלידה אני קוראת "מפגשי
טרום לידה" ולא מפגשי הכנה ללידה, את "תכנית" הלידה אני תמיד שמה
במרכאות ומעמידה בספק, ובכל זאת אני עורכת אותם ואותה, וגם קורסי הכנה ללידה ראשונה
וחוזרת. למה?
א.
כי ידע
הוא כוח... וככל שאני בתור יולדת אדע יותר, בזמן אמת אדע בקשר למה לשאול יותר, על
מה לחשוב פעמיים, על מה לא לחשוב פעמיים ולהיות שמחה ושלימה שככה היה אפילו שלא
ככה תכננתי, מתי לצאת... יותר תחושת בטחון ליולדת וגם לבעל כאשר יש להם תמונה של
מה מתרחש ואינם מרגישים הפתעה וחוסר אונים בכל העת.
ב.
כי כדי
להשתמש בכלים ויכולות יש צורך להכיר ולתרגל אותם מראש, דבר שאני חוזרת עליו הרבה,
יולדת לא תתחיל לפתע בזמן לידה לבצע טכניקות/ תרגילים שהיא לא מכירה ואפילו תתקשה
מאד להתחבר למחשבות חדשות/ שינוי מהתבניות הקבועות של החשיבה שלה. ולכן כדי לקבל
כלים שייעזרו לך להתמודד עם הצירים, עם הכאב, עם השינוי, עם חווית הלידה את צריכה
לעשות לכך הכנה, בין אם יש לך שאיפה ללידה טבעית ובין אם את יודעת שתיקחי אפידורל.
ג.
כדי
שאוכל לעזור לעצמי, לגופי היולד ולתינוקי, כדי שבעלי יוכל לעזור לי, כדי לעשות את
ההשתדלות שלנו, יש צורך ללמוד ולדעת מה האפשרויות ומה אפשר לנסות ואיך אפשר לקדם
ומה ממש לא עוזר אלא ההיפך.
הידע ללדת טבוע בתוך גופנו, אמת, והכל בידי
שמיים, גם אמת. אך הקשיבי נא, האין את הולכת לשיעורי זוגיות? לסדנאות הורות?
לאירובי? להבדיל, כך גם בלידה יש צורך לרענן את מה ששכחנו, את מה שפעם היה נמסר
מזקנה לצעירה בשבט, יש צורך לעשות השתדלות, לקחת אחריות ולהיות חלק פעיל בלידה
שלי!
יולדת שמחוברת לתהליך תחווה לרוב חוויה
מעצימה בהרבה, גם אם היא אינה מתרחשת בדיוק כפי שהייתה מתכננת או מייחלת מאשר
יולדת שמשאירה את תיק האחריות בכניסה לבית החולים ועלולה לסבול לאחר מכן מתחושת
"עשו לי, קרה לי, איך לא ידעתי"...
מניסיוני בתחום נוכחתי שיולדות שמייחסות
חשיבות לתהליך ההכנה, ומבצעות את התרגילים הפיסיים והרגשיים, מקצרות את אורך הלידה
שלהן, הגוף מוכן יותר, התודעה משתפת פעולה, הן מתמודדות באופן יותר מוצלח עם
הצירים בבית וכך נמצאות פחות שעות בבית החולים.
ולכן אני ממליצה, הכיני את עצמך לבלתי ניתן
להכנה, וכמה שיותר.
בהצלחה, בקלות ובידיים מלאות, שרית עדי. 0549410700,
zihara.com.il
תגובות
הוסף רשומת תגובה